יום רביעי, 15 באוקטובר 2014

חובה למסור תלוש משכורת לעובד


 שכר מקסימום - חשבות שכר לעסקים

בעקבות תיקון מס' 24 , התשס"ח - 2008 (תחילה: 1.2.09) לחוק הגנת השכר , התשי"ח -1958 חלה על המעסיק חובה לנהל פנקס שכר ולמסור לכל עובד תלוש שכר בכתב.
ראה קישור למאמר שפורסם ע"י משרד התמ"ת 
http://www.moital.gov.il/NR/exeres/FC147A6E-D7A4-4107-BF8C-1C619E45DB8B.htm
פנקס שכר - פנקס בדבר שכר העבודה המגיע לעובדים ופרטי השכר ששולם להם ;
תלוש שכר - רישום נתונים מתוך פנקס השכר , המפרט את פרטי השכר ששולם לעובד
מה ההבדל בין פנקס שכר ולבין תלוש שכר ? שימו לב : בפנקס שכר יש לציין מה מגיע לעובד ומה שולם לו בפועל . בתלוש שכר - רק מה שולם לו בפועל . דוגמא :
לאבי מגיע שכר 8,000 ש"ח . בחודש ספטמבר שילם לו מעבידו רק 6,000 ש"ח בשל מצב כלכלי דחוק . בפנקס שכר ירשם כי לאבי מגיע 8,000 ש"ח , אך שולם רק 6,000 ש"ח . בתלוש שכר יופיע כי שולם 6,000 ש"ח בחודש ספטמבר.
כמו כן , נקבע בתיקון מועד למסירת תלוש שכר לעובד ולרישום בפנקס השכר - לא יאוחר "מהיום הקובע" , דהיינו היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה , שהוא כידוע הינו תום החודש בעדו משולם השכר על בסיס חודשי . ומה קורה אם ה-9 לחודש נופל על יום מנוחה ? בפסק דין שניתן בבית הדין הארצי לעבודה, ביום 11.1.2000, נקבע כי כאשר ה-9 לחודש נופל ביום מנוחה, יש לשלם את שכר העבודה לעובדים לפני מועד זה, אחרת יחוייב המעסיק בפיצויי הלנה (ע"ע 300139/98 המועצה המקומית דיר אל אסד נ. אסדי נזאר ואח ')
פרטים שחובה לכלול בפנקס השכר ותלוש שכר :
שם משפחה , שם פרטי ומספר הזיהוי של העובד
שם המעביד , מספר זיהוי או מספר התאגיד וכתובתו
תאריך תחילת העסקה
ותק מצטבר אצל המעביד או במקום העבודה , לפי הגבוה
עובד במשכורת - היקף משרתו , עובד בשכר - הבסיס לפיו משולם השכר , עובד ששכרו נקבע לפי דירוג - גם דירוג העובד ודרגתו
תקופת התשלום : התקופה הקלנדרית שבעדה שום השכר , מס' ימי עבודה ושעות עבודה בתקופה הנ"ל , מס' ימי העבודה ושעות העבודה , בהם עבד העובד בפועל בתקופה הנ"ל
מספר ימי החופשה שניתנו בתקופת התשלום ויתרת ימי החופשה
מספר ימי מחלה שנוצלו בתקופת התשלום , ויתרה הצבורה לזכותו של העובד
השכר ששולם לעובד : ערך השכר לשעת עבודה רגילה , השכר הרגיל , תשלומים נוספים לרבות גמול שעות עבודה נוספות ושעות עבודה במנוחה שבועית , פריון עבודה , דמי הבראה , דמי חופשה,דמי מחלה , תשלום ע"ח תגמול למשרת במילואים ויתרת תגמול כאמור , וכו' . יש לפרט לגבי תשלומים אלה את סוג התשלום , את מספר היחידות בעבורן שולם ואת סכום התשלום
סך כל השכר והתשלומים האחרים החייבים במס הכנסה ובביטוח לאומי ואת הסכום המצטבר שלהם בשנת המס
סך כל השכר והתשלומים האחרים המובאים בחשבון לעניין הזכויות הפנסיוניות או זכויות סוציאליות אחרות
הפרשי שכר מחודשים קודמים - תפורט התקופה בעדה שולמו
ניכויים : מס הכנסה , ביטוח לאומי ,ביטוח בריאות ניכוי לקופ"ג , כל ניכוי אחר, סה"כ ניכויים
תשלומי המעביד בעבור תנאים סוציאליים לעובד , שאינם משולמים ישירות לעובד ואינם מנוכים מהשכר , לרבות הפרשות המעביד לקופ"ג
הסכום הכולל המגיע לעובד - שכר ברוטו
הסכום ששולם בפועל - שכר נטו
דרך תשלום השכר : בנק , לרבות בנק הדואר- מספר החשבון ופרטי הבנק
שכר מינימום לחודש ושכר מינימום לשעה , המעודכנים לתקופת התשלום ולגבי עובד שטרם מלאו לו 18 שנים - שכר מינימום , בהתאם לגילו
העברת נטל ההוכחה למעביד :
באותו תיקון נקבע גם כי במקרה של תביעה בה שנויות במחלוקת שעות עבודה , גמול שעות נוספות או שעות עבודה במנוחה שבועית , במידה והמעביד לא הציג רישומי נוכחות מתוך פנקס שעות עבודה , תחול על המעביד חובת הוכחה להראות כי העובד לא עמד לרשות העבודה בשעות הנטענות (חובת ההוכחה מוגבלת ל-15 ש"נ בשבוע ועד 60 ש"נ בחודש).
כמו כן , היה ולא פירט מעביד בתלוש שכר שמסר לעובד כל תשלום בנפרד: גמול שעות נוספות, גמול עבודה במנוחה השבועית, דמי חופשה, דמי הבראה או דמי נסיעות, ו/או המעביד לא מסר לעובד תלוש שכר כנדרש, חובת ההוכחה תחול על המעביד להוכיח כי אכן שילם לעובד את התשלומים הללו, אחרת יחשב המעביד כמי ששילם לעובד שכר כולל בניגוד להוראות החוק ויראו בשכר כשכר רגיל, שהרכיבים האמורים אינם כלולים בו.
עונשין :
מעביד שלא מסר לעובדו תלוש שכר עד המועד הקובע או מסר תלוש שכר שלא נכללו בו פרטי השכר המלאים , כמוגדר בחוק - מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין - ראה שיעור הקנסות בהמשך - 14,600 ש"ח
מעביד שניכה סכומים משכרו של העובד בניגוד להוראות סעיף 25 (ניכוי שלא כדין הינו עבירה פלילית ),דינו - מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין - 37,650 ש"ח
מעביד שלא שילם לעובדו שכר וחלף היום הקובע - מאסר חצי שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין - 75,300 ש"ח
מעביד שניכה סכומים משכרו של העובד ולא העבירם למי שלו יועדו - מאסר שנתיים או קנס פי חמישה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין
שיעור הקנסות
61. (א) על אף האמור בכל חוק, מקום שהוסמך בית המשפט בחוק להטיל קנס, רשאי הוא להטיל –
(1) אם קבוע לעבירה עונש מאסר עד ששה חדשים או קנס בלבד, או קנס שלא נקבע לו סכום - קנס עד 14,400 שקלים חדשים;
(2) אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה מששה חדשים ולא יותר משנה - קנס עד 29,200 שקלים חדשים;
(3) אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה משנה ולא יותר משלוש שנים - קנס עד 75,300 שקלים חדשים;
(4) אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה משלוש שנים - קנס עד 226,000 שקלים חדשים.
(ב) סעיף זה לא יפגע בהוראה המסמיכה את בית המשפט לקנוס בסכומים העולים על הסכומים האמורים בסעיף קטן (א) או בהוראות סעיף 63.
(ג) מקום שקבוע בחוק לעבירה נמשכת קנס או קנס נוסף לכל יום של עבירה רשאי בית המשפט להטיל, במקום אותו קנס - קנס עד 1,400 שקלים חדשים.
(ד) סעיף זה אינו בא לשנות מסכומים שבית המשפט מוסמך להטיל כקנס בשל אי-ציות לצו בעניין עדות או המצאת מסמכים או בשל בזיון בית משפט.

אחריות נושא משרה בתאגיד :
נושא משרה (מנהל פעיל,שותף או בעל תפקיד אחר האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה) חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף 25ב בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו. המפר , דינו - מחצית הקנס הקבוע לאותה עבירה....

עבור לאתר הבית